ניו קופל החזקות בע"מ ואח' נ' בדראן ואח'

פסק דין

לפניי תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכב השייך לתובעת באירוע תאונת דרכים.

התובעת טענה כי בתאריך 4.4.2008 בעת שרכב התובעת עצר פגעה בו מאחור משאית. המדובר במשאית בה נהג הנתבע 1 שהנה בבעלות הנתבע 2. סכום התביעה עמד על סך של 30,205 ₪.

בכתב ההגנה טענו הנתבעים כי המשאית הוסעה בנתיב הימני. אותה שעה חנה רכב התובעת בימין הכביש. כאשר המשאית חלפה במקביל לרכב התובעת יצא רכב התובעת מחנייה פנה באופן בלתי צפוי שמאלה ופגע בחלקה הקדמי ימני של המשאית.

בדיון שמעתי את עדותו של הנהג ברכב התובעת ושל הנתבע 1 אשר נהג במשאית. בדיון הוצגו תמונות הנזק הצבעוניות של רכב התובעת (ת/1). בעדותו של נהג התובעת התברר כי עמו ברכב הייתה חמותו. זו לא התייצבה לדיון. נהג התובעת אמר כי חמותו הנה אישה מבוגרת וזיכרונה אינו טוב.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את העדויות ואת טיעוני ב"כ הצדדים החלטתי לדחות את התביעה.

נהג התובעת אשר הודה כי התאונה התרחשה בסמוך ליציאתו מהחנייה, אמר כי הוא אינו יכול לדעת האם התאונה התרחשה מספר שניות לאחר שיצא מהחנייה או זמן ארוך יותר של דקה (ראו עמ' 3 ש' 17).

הוא גם אמר כי הוא ראה לראשונה את המשאית כשהיא קרובה אליו. להלן דבריו: "בפעם הראשונה ראיתי את המשאית במרחק של חצי מטר כשהוא היה בנסיעה" (ראו עמ' 4 ש' 1-2).

בהודעה שמסר לתובעת הוא כתב כדלקמן: "חניתי את רכבי במפרץ חניה חוקי כאשר התחלתי לצאת מהחנייה לאחר שוידאתי שאין שום רכב שמגיע מאחור המכונית מלפני עצרה נעצרתי אחריה, לפתע הגיע משאית מאחור ופגעה בצד השמאלי". בהודעה אין הוא מפרט כמה זמן חלף מאז שיצא מהחנייה ועד הפגיעה.

מכל המקובץ עולה כי התאונה התרחשה מיד בסמוך ליציאתו מהחנייה. כאמור נהג התובעת לא שלל אפשרות כי התאונה התרחשה מספר שניות לאחר שיצא מהחנייה.

כאמור לעיל ביחד עם נהג התובעת הייתה ברכב חמותו. זו יכולה הייתה להעיד למשל על משך הזמן אשר רכב התובעת היה בעמידה עובר לפגיעה. לא הוצג כל מסמך ממנו ניתן ללמוד כי היא לא כשירה להעיד. אי זימונה פועל לחובתה של התובעת.

הנתבע 1 אמר כי במהלך נסיעתו הוא ראה את כל הרכבים לרבות הרכב של התובעת כשהם עומדים בחנייה. לדבריו הוא נסע ישר ועצר רק לאחר ששמע את רעש ההתנגשות. לאור כל האמור לעיל אין מקום לדחות את טענתו כי היציאה מהחנייה הייתה בהפתעה מבחינתו וכי הוא לא יכול היה למנוע את התאונה.

ב"כ התובעת הפנה לפגיעת המעיכה בחלק האחורי שמאלי של רכב התובעת וטען כי כיוון הפגיעה מאחור לכיוון קדמת הרכב מתיישב עם גרסת נהג התובעת. אף אם צודק ב"כ התובעת בדבר כיוון הפגיעה אני סבור שאין בכך כדי ללמוד על אחריותו של הנתבע 1 לתאונה. שהרי גם אם רכב התובעת הספיק להתקדם מטר אחד או שניים עדיין אין בכך כדי לשנות את המסקנה שמבחינת הנתבע 1 הוא יצא מהחנייה בחוסר זהירות ובהפתעה, כך שהנתבע 1 לא יכול היה למנוע את התאונה.

סוף דבר התביעה נדחית. התובעת תשלם לכל אחד מהנתבעים הוצאות בסך של 500 ₪ וכן תישא בשכר טרחת בא כוחם בסך של 3,500 ₪.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ג סיון תשע"ב, 13 יוני 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: